החלטה בתיק בש"א 6304/07

בקשה לחילוט עירבון בסך 50,000 ש"ח שהופקד על-ידי המשיב במסגרת בקשתו למתן צו עיקול זמני כנגד המבקשים, בקשה שנתקבלה במעמד צד אחד. הצו בוטל מאוחר יותר, במסגרת דיון שהתקיים במעמד שני הצדדים.

כללי

1.     המשיב הגיש בקשה לעיקול זמני על נכסי המבקשים, במעמד צד אחד, על סך 3 מליון ש"ח.  בקשתו נתקבלה באופן חלקי ובית-המשפט הורה, ביום 17.4.07, על עיקול נכסי המבקשים עד לסך של 500,000 ש"ח, בכפוף להמצאת ערבות בנקאית על סך של 50,000 ש"ח להבטחת נזקי המבקשים. שלא כפי שנקבע בהחלטת בית-המשפט, הוצאו, בשוגג,  ביום 22.4.07 צוי העיקול, על סך 3 מליון ש"ח. לצו העיקול הזמני הוספו, לבקשת המשיב, ביום 30.4.07, שלושה מחזיקים נוספים.

2.     בדיון שהתקיים ביום 17.5.07 בבקשה לביטול העיקול שהגישו המבקשים, בוטל צו העיקול בהסכמת המשיב, ונקבע כי טענות הצדדים לעניין הוצאותיהם יידונו בתום הדיון בהליך העיקרי.

3.     משפקע צו עיקול זמני, בסמכותו של בית המשפט להורות, לאחר שהצדדים השמיעו טענותיהם, על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, אף בטרם ניתן פסק-דין, זאת מקום שבית-המשפט "ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין. חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם" (תקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

4.     סוגיית חילוט עירבון (להבדיל מערובה) אשר הופקד בהתאם להוראת תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי במסגרת בקשה לסעד זמני, מעוגנת ומוסדרת, כאמור, בהוראת תקנה 371(א) לתקנות. כפי שפורט ברע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ. ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד כ"ז(3) 727, התנאים לחילוט עירבון הנם: "נגרמו למי שניתן נגדו  הצו הזמני נזק או הוצאות עקב מתן הצו, הבקשה למתן הצו הזמני לא הייתה סבירה בנסיבות העניין". מטרת העירבון הנה כפולה: האחת, הרתעת תובעים מפני הגשת בקשות מטעמים פסולים, והשנייה, לאפשר גבייה מהירה של פיצוי בגין נזקים שנגרמו למי שאליו מופנה הצו, זאת כאמור בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 6), תשס"א-2001, וכמפורט בפסק-הדין בעניין מפעלי גדנסקי (בעמ' 732). לכך יש להוסיף כי חילוט עירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם, להבדיל "מעצם קיום הנזק שזאת על המבקש להוכיח" (מפעלי גדנסקי). על המבקש חילוט עירבון להביא כמות מינימלית של ראיות להוכחת גובה הנזק. כפי שנאמר בפסק הדין בעניין מפעלי גדנסקי, חילוט עירבון הנו מהלך קיצוני ואינו מוענק כסעד שבשיגרה אלא  על-פי שיקול דעתו של בית-המשפט ועל-פי הראיות שהובאו (וראה רע"א 6448/01 חיר נ. לידאי פ"ד כ"ז(2) 562). בעניין לידאי אף נאמר, בין היתר: "ההסדר שנקבע בתקנה 371 (א) הוא, בה בעת, רחב מדי וצר מדי, הואיל והוא מתלה את זכותו של המשיב להיפרע מן העירבון, בכך שהבקשה הייתה בלתי סבירה. דרישה זו מצמצת במידה רבה את חוג המקרים שבית המשפט יורה בהם על חילוט במסגרת תקנה זו".

5.     בענייננו, ניתן לומר כי באה הוכחה לקיום נזק, זאת כמפורט בסעיפים 19-40 לתצהירו של משה אמיתי, התומך בבקשה, המפנים לנספחים ח'-יא' לתצהירו: התראה מחברת הגז בגין אי ביצוע תשלומים; תדפיסי חשבון המלמדים על העברות כספים ממר אריאל אמיתי, בנו של המבקש 2 המתגורר בארה"ב, ששימשו את המבקש 2 לדמי קיום ולהוצאות המבקשת 1, ובכלל זה תשלום מע"מ בסך 44,000 ש"ח, מס הכנסה וביטוח לאומי; ומסמכים המעידים על עיכוב תשלומים שהגיעו למבקשת 1 מ"מגדל" חברה לביטוח בע"מ.

הנזקים להם טוענים המבקשים נגרמו למבקשים כתוצאה מעיקול חשבונות הבנק שלהם עד לסכום של 3 מליון ש"ח למשך תקופה בת כחודש ימים, ולא כפי שקבע בית המשפט עד לסכום של 500,000 ש"ח, אולם המשיב מצידו לא נקט כל פעולה לתיקון הטעות שנפלה בסכום העיקול, הגם שהטעות הובאה לידיעתו, למצער, במועד הגשת בקשת המבקשים לביטול צו העיקול ביום 1.5.07.

6.    בסופו של דבר, בוטל צו העיקול בהסכמה, אולם זאת לאחר שהמבקשים הציבו בפני המשיב ראיות והסברים בדבר יכולתם הכלכלית. מפרוטוקול הדיון (מיום 15/5/07) עולה כי ניתנה לצדדים שהות על מנת שב"כ המבקשים יציג בפני ב"כ המשיב ראיות לעניין מצבם הכלכלי של המבקשים, ראיות שבעיקרן הן בשליטת המשיב ובידיעתו (כגון דוחות מע"מ ופירוט של נכסי מקרקעין). בעקבות עיון באותם מסמכים, באה הסכמה לביטול העיקול. ניתן לומר,  אמנם בדוחק, כי הייתה סבירות לבקשה למתן צו עיקול.

        לפיכך, הבקשה נדחית.

        הוצאות הצדדים יבואו לבירור במהלך הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום כ"ד באדר ב', תשס"ח (31 במרץ 2007) בהעדר הצדדים

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: